רבים מהפטנטים החדשים כיום הם בתחומי הביוטכנולוגיה, התקשורת, האלקטרוניקה וכיוב'. פטנטים נוספים אך מעטים יותר יש מתחום המכאניקה. בישראל רוב הפטנטים החדשים שנרשמים , הם פטנטים של חברות וממצאים זרים. ישראל נחשבת למדינה מוערכת וחשובה בתחום הפיתוח של המצאות ופטנטים חדשים וזו אחת הסיבות לכך שהיא מוקד לרישום פטנטים על ידי חברות זרות.
התחרות בכל תחום מסחרי וטכנולוגי מביאה חברות מרחבי העולם להגן על הקניין הרוחני שלהן בכל מני מדינות. חוקי הפטנטים בכל מדינה אמורים להגן על בעלי הפטנטים מפני הפרת זכויותיהם על ידי מניעה של מכירה, יצור, פיתוח וכו' במדינה בה נרשם הפטנט.
לעיתים ירשמו עורכי פטנטים את הפטנט במדינה הזרה על ידי עמית. לדוגמא: עורך פטנטים אמריקאי שמעוניין לרשום פטנט חדש בישראל יסתייע בעמית ישראלי. באופן דומה, עורך פטנטים ישראלי יסתייע בעמית בעל רישיון מקומי כדי שיטפל בהגשת הפטנטים בארהב או מדינה אחרת.
בעת הגשה לפטנט חדש במדינה כלשהי יש צורך לשלם את אגרת רישום מקומית. לאחר פרק זמן שמשתנה ממדינה למדינה הבקשה עוברת בחינה ואם נמצאה ראויה לקבלת פטנט, הממציא יקבל פטנט חדש במדינה בה הגיש את בקשתו.
את תוקפו של פטנט יש לחדש בכל מספר שנים. האחריות על תפוגת הרישום חלה על הממצאים ובעלי הפטנטים ובאחריותם לשלם את אגרות החידוש בזמן, שאם לא כן יפוג תוקף הרישום.
ממציאים ובעלי פטנטים אשר מיוצגים על ידי עורכי פטנטים במדינות השונות, יקבלו הודעות על מועדי החידוש. במדינת ישראל לדוגמא, מתפרסמים פטנטים חדשים ביומן הפטנטים לאחר שהוגשו. הפרסום בשלב ההגשה כולל את שם הממציא, שם ההמצאה, תאריך הבקשה ואינו כולל את הפירוט, התיאור, התרשימים ותביעות קשורות.
הפרטים שלא נכללו בעת הרישום מתפרסמים ביומן הפטנטים בישראל רק לאחר בחינת הבקשה. הפטנט תקף ל: 20 שנה בתנאי שאגרות חידוש ישולמו בזמנים הקבועים בחוק. אם שולמו האגרות כחוק יפוג תוקפו של הפטנט בתום 20 השנים.
